איך לבחור מקרר משרדי - נפח, רעש וצריכת חשמל למשרד

בשעה 12:40 מנהלת משרד פותחת את דלת המקרר במטבחון ורואה שלוש קופסאות אוכל מונחות זו על זו, בקבוק חלב שנדחף לצד ומיכל סלט שנפל. במשרד עובדים 14 אנשים, והמקרר שנקנה לפני ארבע שנים כשהצוות מנה חמישה עובדים מחזיק 90 ליטר. הוא לא התקלקל, הוא פשוט קטן מדי.

מקרר משרדי נבחר לפי שלושה נתונים ולא לפי מחיר: נפח של כ-10-15 ליטר לכל עובד קבוע במשרד, רמת רעש שלא עוברת 40 דציבל כשהמקרר עומד בחלל פתוח, ודירוג אנרגטי שמשפיע ישירות על החשבון כי המכשיר עובד 8,760 שעות בשנה בלי הפסקה. משרד של 14 עובדים זקוק לכ-150-200 ליטר, וזה כבר לא תחום המיני מקררים.

הבחירה מסתבכת כי מקרר למשרד לא נמדד באותם קריטריונים של מקרר ביתי - אין בו צורך במקפיא גדול, יש בו הרבה יותר פתיחות ביום, והוא לרוב עומד במרחק שני מטרים מאדם שמנסה להתרכז. המדריך עובר על הנפח, הרעש, צריכת החשמל, המידות והמיקום, ומראה איך מתאימים מקרר לגודל הצוות ולסוג המקום.

מה מבדיל מקרר משרדי ממקרר ביתי

ההבדל המרכזי הוא לא הגודל אלא אופן השימוש. מקרר ביתי נפתח 8-15 פעמים ביום ומאחסן קניות שבועיות. מקרר משרדי במשרד של 15 עובדים נפתח 40-60 פעמים ביום, רובן בין 08:00 ל-09:30 ובין 12:30 ל-13:30, ומאחסן פריטים קטנים ורדודים - קופסאות אוכל, בקבוקי שתייה, יוגורטים וחלב לקפה.

מכאן נגזרות כמה החלטות מעשיות. מדפי זכוכית שטוחים וניתנים לכוונון גובה עדיפים על מגירות עמוקות, כי קופסת אוכל שנעלמת מאחורי שורה של בקבוקים נשכחת עד שהיא מעלה ריח. תא הקפאה קטן של 10-20 ליטר מספיק לרוב המשרדים - הוא נועד לקרח ולמנה קפואה מזדמנת, לא לאחסון בשר. מקררים משרדיים רבים מגיעים בכלל בלי מקפיא, וזה מייצר נפח קירור גדול יותר באותן מידות חיצוניות.

נקודה נוספת שקשורה ישירות לתדירות הפתיחה: כל פתיחת דלת מכניסה אוויר חם, והמדחס עובד קשה יותר כדי לחזור לטמפרטורה. במשרד עם עשרות פתיחות ביום, מקרר עם בידוד טוב ודלת שנסגרת בעצמה בזווית קטנה חוסך חשמל אמיתי לאורך שנה.

כמה ליטרים צריך - חישוב לפי מספר העובדים

זו השאלה הראשונה שצריך לענות עליה, ורוב הטעויות בקנייה מתחילות כאן. כלל האצבע המעשי הוא 10-15 ליטר נפח קירור לכל עובד קבוע. הטווח רחב כי הוא תלוי בהרגלים: משרד שבו רוב העובדים מביאים אוכל מהבית נמצא בקצה העליון, ומשרד שמזמין משלוחים ומשתמש במקרר בעיקר לשתייה נמצא בקצה התחתון.

הטבלה מתרגמת את החישוב לגדלים שקיימים בפועל בשוק:

מספר עובדים	נפח מומלץ	סוג מקרר	מידות טיפוסיות
עד 4	50-90 ליטר	מיני מקרר / מקרר בר	45-50 ס"מ רוחב, 50-85 ס"מ גובה
5-8	90-140 ליטר	מקרר תחת דלפק	55-60 ס"מ רוחב, 85 ס"מ גובה
9-15	150-250 ליטר	מקרר משרדי גבוה	55-60 ס"מ רוחב, 125-145 ס"מ גובה
16-25	250-350 ליטר	מקרר ביתי בגודל בינוני	60 ס"מ רוחב, 160-185 ס"מ גובה
מעל 25	שני מקררים נפרדים	חלוקה לפי אזורים	לפי מיקום המטבחונים

השורה האחרונה חשובה במיוחד. משרד עם 30 עובדים ומקרר אחד של 400 ליטר יוצר פקק אנושי בשעת הצהריים ומאלץ אנשים לחכות בתור לדלת. שני מקררים של 200 ליטר בשתי נקודות שונות פותרים את זה, ומספקים גם גיבוי אם אחד מהם יורד לתיקון. מגוון הדגמים בנפחים האלה מרוכז בעמוד המקררים המשרדיים ומאפשר להשוות נפח מול מידות חיצוניות לפני החלטה.

טעות נפוצה היא לקנות לפי המצב היום. צוות גדל, וסביר להניח שהמקרר שנקנה עכשיו ישרת את המשרד 8-10 שנים. תוספת של 20-30 ליטר מעבר לחישוב הנוכחי עולה מעט מאוד בקנייה וחוסכת החלפה מוקדמת.

רעש - הנתון שכמעט אף אחד לא בודק

במשרד פתוח, המקרר הוא מכשיר החשמל היחיד שעובד ברציפות במרחק שמיעה מאנשים שעובדים. רמת הרעש נמדדת בדציבל (dB) ומופיעה בדף המפרט של כל דגם, אבל היא כמעט אף פעם לא מופיעה בשיקולי הקנייה.

הטווח הרלוונטי הוא צר. מקרר שקט נמצא ב-35-38 דציבל, מקרר סטנדרטי ב-39-42, ומקרר רועש עובר את 43. ההפרש בין 38 ל-43 דציבל נשמע קטן על הנייר, אבל סולם הדציבל לוגריתמי - כל 3 דציבל נוספים מכפילים את עוצמת הקול. מקרר של 43 דציבל בקרבת עמדות עבודה הופך למטרד קבוע שאי אפשר לכבות.

הכלל הפשוט: אם המקרר עומד במטבחון סגור עם דלת, כל דגם עד 42 דציבל יעבור בשקט. אם הוא עומד בפינת קפה פתוחה, בלובי או בקליניקה שבה מתקיימות שיחות אישיות - כדאי להתעקש על 38 דציבל ומטה. מקררים עם מדחס אינוורטר שקטים יותר בממוצע, כי הם עובדים בסיבובים משתנים במקום להידלק ולכבות בקפיצות.

צריכת חשמל ודירוג אנרגטי - כמה זה עולה בשנה

מקרר משרדי עובד 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, גם כשהמשרד סגור בסופי שבוע ובחגים. זה 8,760 שעות פעילות בשנה, ולכן הפרש קטן בצריכה היומית מצטבר לסכום שמורגש.

מקרר משרדי בנפח 100-150 ליטר עם דירוג אנרגטי טוב צורך כ-0.4-0.6 קילוואט-שעה ביום, כלומר כ-150-220 קילוואט-שעה בשנה. בתעריף של כ-0.64 שקל לקילוואט-שעה זה כ-95-140 שקל בשנה. דגם ישן או בדירוג נמוך באותו נפח יכול להגיע ל-0.9-1.1 קילוואט-שעה ביום, כלומר כ-210-260 שקל בשנה - הפרש של כ-100-120 שקל בשנה, ומעל 1,000 שקל לאורך עשור.

שני גורמים מגדילים את הצריכה בפועל מעבר למפרט. הראשון הוא תדירות הפתיחה: 50 פתיחות ביום מוסיפות עומס ניכר לעומת בית שפותח 12 פעמים. השני הוא מיקום - מקרר שעומד צמוד לקיר בלי מרווח אוורור, או ליד מכונת קפה שפולטת חום, נאלץ לעבוד יותר כדי לפזר את החום מהמעבה שבגב. מרווח של 5-10 ס"מ מאחור ו-2-3 ס"מ בצדדים הוא לא המלצה עיצובית אלא תנאי לצריכה תקינה.

מי שרוצה להבין איך הדירוג האנרגטי מתנהג על פני כל מכשירי החשמל בעסק, ולא רק במקרר, ימצא הרחבה שימושית במדריכי החיסכון בחשמל שבחנות מוצרי החשמל.

מידות, סוג התקנה ומקום במשרד

אחרי שקבעתם נפח, המידות החיצוניות הן שקובעות אם המקרר בכלל נכנס. יש שלושה מצבי התקנה עיקריים במשרדים, וכל אחד מגביל אחרת:

• תחת דלפק - גובה מרבי 85 ס"מ ורוחב 55-60 ס"מ, כדי להיכנס מתחת למשטח מטבחון סטנדרטי. פתרון נקי שלא גוזל שטח רצפה נוסף.
• עמידה חופשית בפינה - אין מגבלת גובה, אבל צריך לוודא שיש 60 ס"מ לפחות של מרחב פתיחת דלת בלי שהיא חוסמת מעבר.
• בתוך ארון או נישה - דורש בדיקה של אוורור. מקרר רגיל שנדחס לנישה סגורה מאבד יעילות, ולכן צריך פתח אוורור או דגם המיועד לבנייה.
• על משטח או שידה - רלוונטי רק למיני מקררים עד 50 ליטר, ובתנאי שהמשטח יציב ומאוורר מתחת.

נקודה שנשכחת: כיוון פתיחת הדלת. במטבחון צר, דלת שנפתחת לכיוון הלא נכון חוסמת את המעבר לכיור. חלק ניכר מהדגמים מאפשרים היפוך כיוון דלת בהתקנה, וזה נתון ששווה לבדוק במפרט לפני הקנייה ולא אחריה.

תחזוקה שוטפת במשרד - מי אחראי ומה עושים

במשרד אין מי שמנקה את המקרר באופן טבעי, וזו הסיבה שמקררים משרדיים מגיעים למצב גרוע מהר יותר ממקררים ביתיים. שני נהלים פשוטים פותרים את רוב הבעיות: ניקוי יסודי אחת לחודש עם ריקון מלא של פריטים שנשכחו, וניגוב מדפים אחת לשבוע. משרדים רבים מצמידים את המשימה ליום קבוע ולאדם קבוע, כי אחריות משותפת בפועל היא חוסר אחריות.

בצד הטכני, שני דברים משפיעים על אורך החיים של המכשיר. הראשון הוא ניקוי אבק מהמעבה בגב המקרר אחת לשנה - שכבת אבק מקשה על פיזור החום ומעלה את הצריכה. השני הוא הפשרה: מקררים ללא מערכת No Frost צוברים קרח בתא ההקפאה, ושכבת קרח של כמה מילימטרים מקטינה את הנפח השימושי ומעלה את צריכת החשמל. במשרד עם פתיחות רבות, הקרח נצבר מהר יותר בגלל הלחות שנכנסת, ולכן דגם No Frost מצדיק את עצמו גם אם הוא יקר במעט.

טמפרטורה נכונה לתא הקירור היא 4 מעלות צלזיוס. הגדרה נמוכה יותר לא משמרת אוכל טוב יותר - היא רק מעלה את הצריכה ומקפיאה ירקות שמונחים בגב המדף.

מתי מקרר ביתי הוא הבחירה הנכונה למשרד

לא כל מקום עבודה זקוק למקרר שמוגדר משרדי. מעל 20 עובדים, או במקומות שבהם יש מטבח פעיל עם בישול, מקרר ביתי בנפח 350-450 ליטר נותן מענה טוב יותר במחיר לליטר נמוך יותר. הוא גם מגיע עם מקפיא אמיתי, מדפים גמישים ומגירת ירקות שמשמרת אוכל טרי לאורך זמן.

הגבול המעשי עובר בשלוש שאלות: האם יש מקום פיזי למקרר בגובה 180 ס"מ, האם יש מטבחון סגור שמנטרל את שאלת הרעש, והאם באמת נדרש נפח הקפאה. אם התשובה לשלושתן חיובית, אין סיבה להגביל את הבחירה לקטגוריה המשרדית, ואפשר לבחור מתוך מגוון המקררים הרחב לפי נפח ודירוג אנרגטי.

עסקים מסוימים זקוקים למשהו אחר לגמרי - קליניקה שמאחסנת תכשירים דורשת יציבות טמפרטורה ולעיתים תיעוד, ובית קפה קטן זקוק למקרר עם דלת זכוכית לתצוגה. אלה קטגוריות נפרדות עם דרישות משלהן, וכדאי להגדיר את הצורך במדויק לפני שמשווים דגמים.

סיכום

בחירת מקרר משרדי מסתכמת בשלושה מספרים: נפח של 10-15 ליטר לעובד, רמת רעש עד 38 דציבל בחלל פתוח או עד 42 במטבחון סגור, ודירוג אנרגטי שקובע הפרש של כ-100 שקל בשנה על אותו נפח. מי שמחשב את שלושתם לפני הקנייה מקבל מכשיר שמשרת את הצוות עשור, ומי שקונה לפי מחיר בלבד מגלה תוך שנתיים שהמקרר קטן מדי, רועש מדי או יקר מדי בתפעול. התאמה מדויקת לגודל הצוות ולמבנה המטבחון אפשר לקבל בפנייה ישירה לצוות של לב החשמל, עם פירוט המידות והנפח הנדרש.

מקרר במשרד הוא לא ציוד משרדי - הוא התשתית שמאפשרת לצוות לאכול בשקט באמצע יום עבודה. מקרר קטן מדי מייצר תור, מקרר רועש מדי מייצר הסחה קבועה, ומקרר לא יעיל מייצר חשבון שנגרר עשר שנים. שלוש הבחירות האלה נעשות פעם אחת, ביום שבו מזמינים אותו.

שאלות ותשובות